הורה המסרב לחסן את ילדו

(0)
לדרג

חיסונים הם פריצת הדרך הגדולה ביותר ברפואה, לאחר גילוי הפניצילין ופיתוח תכשירים אנטיביוטיים. הרפואה הקונבנציונלית רואה בחיסונים את אחד ההישגים הגדולים ביותר בתחום בריאות הציבור בשנים האחרונות. החיסונים הם נדבך מרכזי בטיפול המונע בתינוקות ובילדים, ויעילותם גבוהה מאוד. חיסונים הם אמצעי מקובל למניעת התפשטות של מחלות מידבקות. יעילותם מותנית בחיסון המוני לרוב האוכלוסיה. אף על פי שחיסונים הם הפעולה היעילה ביותר שיש ברפואה, הרי התנגדות לקבלת חיסונים ליוותה אותה מן הרגע שבו הופק החיסון הראשון לפני כ-200 שנה. ההתנגדות הייתה מבוססת על החרדה מפני החדרתם של חומרים זרים לגופו של התינוק הבריא, שבעצמם הם לכאורה מחוללי מחלה, כמו מתכות (למשל חומר השימור תימרוסל המכיל כספית), נגיפים חיים ותוצרי בעלי חיים (כליית קוף ובקר). ההתנגדות מופיעה בכל המדינות והיא אינה ייחודית למדינות המערב. בשנים האחרונות גדל שיעור ההורים המהססים לחסן את ילדיהם. הסיבות לכך הן:

מאת: שמואל רשפון

  1. הירידה בתחלואה ממחלות שנגדן מחסנים. ההורים ואפילו הרופאים המטפלים אינם מכירים את המחלות הקשות הללו. לא תמיד קל להעביר את המסר הכללי שהתועלת מן החיסון גבוהה מהסיכון .
  2. ההכרה במגבלות הרפואה, המדע והטכנולוגיה.
  3. התחזקות הרפואה המשלימה והגישה היוצאת כנגד הרופאים.
  4. חשדנות כלפי הממסד.
  5. תביעות משפטיות כנגד עובדי הבריאות: תרבות של תביעות וציפייה לתגמול בעבור נזק.
  6. המידע בתקשורת ההמונים ובאינטרנט.
  7. התחזקות הציפייה ל״אפס סיכונים".

אפידמיולוגיה

שיעור הכיסוי של חיסוני השגרה בגיל הילדות בישראל נאמד ב-94%. אין נתונים על שיעור אי קבלת החיסון עקב התנגדות עקרונית. הרושם שיש במשרד הבריאות הוא, ששיעור זה גדל גם בישראל. הוא מרוכז בקבוצות אוכלוסיה מיוחדות, כמו החרדים ובישובים ושכונות שגרים בהם אנשים עם אידאולוגיה "טבעית". שיעור הסירוב לחסן נמוך בקרב האוכלוסיה הערבית, בהשוואה לשיעורו בקרב האוכלוסיה היהודית.

החשש הוא שאם ימשיך שיעור כיסוי החיסון לרדת, הוא יגיע באזורים שונים אל מתחת לאחוז המקנה "חסינות עדר". התוצאה תהיה התפרצויות של מחלות שנהוג לחסן נגדן. התפרצויות החצבת במגזר החרדי בישראל הן דוגמה לכך.

אטיולוגיה

לקבוצות המתנגדות לחיסון יש שורשים עמוקים בחברה, שורשים פילוסופיים, היסטוריים ודתיים. אין אלה "קבוצות ביזאריות". נקודות החוזק שלהן הן:

  • הן מתמקדות בתופעות הלוואי.
  • הן משתמשות היטב באמצעי התקשורת ובאינטרנט, שהוא יעיל מאשר השימוש בו על ידי שירותי הבריאות.
  • הן מדגישות מקרים פרטיים תוך הבלטת ההקשר הרגשי, מה שמדבר אל הציבור יותר מאשר נתונים סטטיסטיים.
  • יש להן לובי חברתי ופוליטי חזק.
  • הן מבלבלות בין "סיבתיות" ל"מקריות".

המסר האנטי חיסוני מושך הורים מסוימים משום שהוא רגשי, מתקשר לאידאולוגיה של זכויות הפרט ותוקף את ההסתרה של מניעי הרווח של חברות גדולות ליצור חיסונים, הננקטת לדעתם על ידי גורמים רשמיים.

נימוקים מוצהרים של הורים נגד חיסון

  1. סיבות המוצגות כדתיות. אמנם היהדות, האיסלאם והנצרות אינן מתנגדות לחיסונים, אולם יש מנהיגי דת מסוימים ובהם יהודים חרדים, שמתנגדים לכך, ומעריציהם הולכים בעקבותיהם.
  2. סיבות פילוסופיות (התנגדות עקרונית להתערבות בטבע).
  3. מניעת כאב מהילד.
  4. אי-אמון ביעילות החיסון וחשש מסיכוניו: חוסר מידע או מידע מוטעה.

מה על רופאים ואחיות לעשות כאשר הם נפגשים עם סירוב לחסן

להכיל את ההתנגדות

ההתנגדות של הורים לחיסון באה לרוב מתוך דאגה כנה לבריאות הילד. מכיוון שבישראל אין חובה חוקית לחסן ילדים כשגרה, הרי התנגדותם של ההורים לחסן היא חוקית. על המטפלים לכבד את דאגתם זו ולקבלה כביטוי לאהבתם את הילדים, אף שאנו יודעים שבכך הם מסכנים את ילדיהם במחלות קשות, העלולות לגרום לילדים סבל רב, נכות קבועה ומוות. אין מקום לכעס או לביקורת על הורים אלה. יש להכיל את הרגשות השליליים, את ההאשמות ואת המידע המוטעה על ידי הקשבה אמיתית, לשמור על יחס של כבוד ועל תקשורת עם ההורה. המשך הקשר יאפשר בעתיד קבלת שירותים חשובים אחרים, כולל קבלת החיסונים.

 

אחיות ורופאים אשר שהם עצמם משוכנעים ביעילות החיסונים ובבטיחותם, מיטיבים לשכנע הורים לחסן את ילדיהם.

לסווג את ההתנגדות ולתת מענה בהתאם לה

יש לסווג את ההתנגדות לשני המרכיבים העיקריים:

  1. התנהגות הנובעת ממידע מוטעה או מתפיסה מוטעית לגבי מהות הסיכון של המחלה, יעילות החיסון נגדה ובטיחותו.
  2. התנגדות הנובעת מסיבות אדיאולוגיות.

קל יותר להתמודד עם התנגדות הנובעת ממידע מוטעה. במקרים אלה יש להשקיע מאמץ הסברה ניכר, כי רב הסיכוי להצליח לשנות את עמדת ההורים. הדבר נעשה על ידי הקשבה אמתית להורים והצגה כנה ומפורטת, ומתוך ביטחון עצמי בדבר המידע הנכון. התנאי הבסיסי ביותר כמובן הוא ידע. לכן יש לקבל מידע עדכני בנוגע לכל חיסון ולכל מחלה שחיסון זה מונע. יש לחזור ולדבר על הנושא בכל ביקור. יש להיות אמינים וישירים ולא פטרנליסטים. לשם כך על הרופאים והאחיות לדעת כל מה שצריך לדעת על חיסונים. עליהם להכיר את החומר, ולהיות מומחים ומעודכנים בנושא. עליהם להיות מודעים לכך שנקודת הראות והערכת המידע של ההורים שונה מזו של עובד הבריאות, וכך גם שיקול הסיכונים של ההורה. המשך קשר טוב עם המטופל מבטיח אפשרות לחסן, בעוד ניתוק הקשר אינו מבטיח זאת. רצוי לנסות לפרק לרכיבים את ההתנגדות. לפעמים הדאגה היא רק לגבי חיסונים מסוימים. רצוי לשוחח על כל חיסון בנפרד. אם ניתן להפריד בין חיסונים וזו הדרך היחידה לקבל אישור ההורים לחלק מהם, מומלץ להסכים לכך. המסרים העיקריים הם:

  1. חיסון ניתן רק נגד מחלות קשות. יעילותו ובטיחותו נבדקו בניסויים מדעיים ובמשך שנים של שימוש. המחלות שנעלמו בזכות שיעור גבוה של חיסון יחזרו אם שיעור החיסון ירד. הן עלולות לשוב בכל זמן.
  2. הסיכון הגבוה שבאי-חיסון מול הסיכון המינימלי שבחיסון. חיסונים הם בטוחים מאוד, ורק לעתים נדירות, אם בכלל, גורמים לתופעת לוואי מסוכנת, אך לא ניתן לומר שהם ב-100% טיפול ללא סיכון. רמת הסיכון שבאי-חיסון נוגעת אישית לכל אחד.
  3. תיקון דעות מוטעות. למשל, ההורה חושש מפגיעה מוחית הנובעת מחיסון MMR. המידע המבוסס הוא שהסיכון לפגיעה במוח מחיסון MMR הוא 1 למיליון, בעוד הסיכון לפגיעה במוח מחצבת גבוה פי 1000 . הוכח מעל לכל ספק, כי אין קשר בין חיסון MMR-n לאוטיזם, ויתרה מזו, המחקר שהראה קשר זה היה מסולף ומגמתי. המחקר שהעיד על קשר בין תימרוסל לאוטיזם נכתב בשיטות לא מדעיות, בעוד 14 מחקרים התקפים מבחינה מדעית הדגימו בעקביות שאין קשר בין חיסון MMR לבין אוטיזם.
  4. הסיכון בכך שחיסון יגרום מחלה אוטואימונית נמוך ביותר, ולמעשה הוא רק תאורטי. אין עדות מדעית ולו אחת לכך.
  5. הוכח שאין קשר בין קבלת חיסונים למוות בעריסה (אלא להפך) ולבין נזק נירולוגי, סוכרת, מחלת מעיים דלקתית כרונית, אוטיזם, טרשת נפוצה ואלרגיות.
  6. אין השפעה שלילית על הבטיחות והיעילות שבמתן כמה חיסונים בביקור אחד (אם המסר אינו משכנע את ההורה, אפשר להסכים למתן חיסונים ביותר מביקור אחד).
  7. (יש לשקול אם יש מקום להציג בפני ההורה את הטיעון): אי קבלת חיסון היא גם סכנה לילדים אחרים; אם הילד יחלה, הוא יסכן ילדים אחרים שאף הם אינם מחוסנים (יש הורים שטיעון זה דווקא יגביר את התנגדותם).
  8. ילדים חשופים כבר מימי חייהם הראשונים למחלות הקשות שנגדן מחסנים. המערכת החיסונית שלהם בשלה כדי לפתח חסינות טובה, בבטיחות גבוהה. לכן חשוב להקפיד לחסן ילדים צמוד ככל האפשר ללוח הזמנים המומלץ על ידי משרד הבריאות.
  9. אם ההתנגדות היא אידאולוגית, הסיכוי להצליח בשכנוע קטן יותר. במקרה כזה אפשר להשקיע פחות בהסברה לפרט. רצוי לנסות לפעול באמצעות אנשי המפתח המשפיעים על הקהילה.

תיעוד

בכל ביקור יש לתעד את ההתנגדות, את עיקרי המסרים שהועברו כדי לשכנע את ההורים, ואת תגובתם למסרים אלה. אין צורך להחתים את ההורים על סירוב לקבל חיסון.

פרופ' שמואל רשפון, ראש מגמת בריאות הקהילה, ביעת הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה, רופא מחוז חיפה, משרד הבריאות

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום